ניצולי שואה רבים שמוכרים כבר שנים ברשות לזכויות ניצולי השואה מקבלים תגמול לפי אחוזי נכות שנקבעו לפני זמן רב, בזמן שמצבם הרפואי השתנה מאז. בקשה להגדלת אחוזי נכות, או בשמה המקובל בקשה להחמרת מצב, היא אחד הכלים שעומדים לרשותם.
חגי תשרי הם זמן שבו משפחות נפגשות, והבנים והבנות רואים מקרוב איך ההורים מתמודדים. זו הזדמנות טובה לעצור ולבדוק אם הזכויות מעודכנות. עו"ד איריס אונגר עוסקת בזכויות ניצולי שואה ובהגדלת אחוזי נכות, ופוגשת משפחות מרמת השרון, הוד השרון, כפר סבא והסביבה.
מה זו בקשה להחמרת מצב
ניצול שהוכר כנכה רדיפות נאצים קיבל בעבר החלטה של ועדה רפואית, שקבעה אחוזי נכות בגין ליקויים מסוימים שהוכרו. אחוזי הנכות משפיעים על גובה התגמול החודשי ועל הטבות נלוות.
כשהמצב הרפואי של הליקויים שהוכרו מחמיר, אפשר להגיש בקשה לבחינה מחדש. הוועדה הרפואית בודקת את המצב העדכני ומחליטה אם להגדיל את אחוזי הנכות. יש גם מצבים שבהם אפשר לבקש הכרה בליקוי נוסף שלא הוכר בעבר, והדרך לכך שונה מעט.
חשוב להבין שבקשה כזו אינה טופס טכני. היא הליך שבו הוועדה בוחנת מסמכים רפואיים, לעתים מזמינה את הניצול לבדיקה, ומפעילה שיקול דעת. התוצאה יכולה להיות הגדלה, השארת המצב כפי שהוא, ובמקרים מסוימים אף הפחתה. לכן ההכנה המוקדמת והבחירה בעיתוי נכון חשובות.
מתי כדאי לשקול הגדלת אחוזי נכות
אין רשימה סגורה, אבל יש מצבים שבהם שווה לבדוק את האפשרות:
- החמרה ניכרת בליקוי שהוכר, למשל בתחום הנפשי, האורתופדי או הלבבי
- אשפוזים או ניתוחים שקשורים לליקויים המוכרים
- ירידה בתפקוד היומיומי, כמו קושי בניידות, בלבוש או ברחצה
- תרופות חדשות או טיפולים שנוספו בשנים האחרונות
- הפניה למרכז יום או צורך בעזרה ממושכת בבית
- חלוף זמן רב מאז ההחלטה האחרונה של הוועדה
כל מקרה נבחן לגופו. לא כל החמרה מצדיקה בקשה, ולפעמים נכון להמתין לתיעוד רפואי מלא יותר לפני שמגישים. בדיקה מקצועית של התיק עוזרת להחליט מתי הזמן הנכון.
המסמכים הנדרשים לבקשה להחמרת מצב
בקשה טובה נשענת על תיעוד רפואי עדכני, מפורט ורלוונטי. ככלל, כדאי לאסוף:
- סיכומי ביקור עדכניים אצל רופאים מומחים בתחומים של הליקויים המוכרים
- סיכומי אשפוז ומכתבי שחרור מבתי חולים
- רשימת תרופות עדכנית מרופא המשפחה
- תוצאות בדיקות והדמיות רלוונטיות
- תיעוד של טיפול נפשי או של מעקב פסיכיאטרי, כשהליקוי המוכר הוא בתחום הזה
- ההחלטות הקודמות של הרשות והוועדות הרפואיות
לפעמים מסמכים שנראים שוליים דווקא הם אלה שמשנים את התמונה, כמו הערכה תפקודית של מטפלת בעיסוק או חוות דעת של רופא מומחה. מנגד, עומס של מסמכים לא רלוונטיים מקשה על הוועדה להבין את העיקר. ליווי משפטי עוזר לבנות תיק ממוקד.
מה קורה בוועדה הרפואית ואיך מתכוננים
אחרי הגשת הבקשה, הרשות מעבירה את התיק לוועדה רפואית. לעתים הניצול מוזמן לבדיקה, ולעתים ההחלטה מתקבלת על סמך המסמכים. לגבי ניצולים מבוגרים מאוד או מוגבלים בניידות, יש מקרים שבהם הבדיקה יכולה להתקיים בצורה שמתחשבת במצבם.
הכנה לוועדה כוללת שיחה עם הניצול ועם בני המשפחה על מה שקורה בפועל ביומיום. ניצולים רבים נוטים להמעיט בקשיים שלהם, מתוך גאווה, מתוך הרגל או מתוך רצון לא להיות לנטל. חשוב שהוועדה תקבל תמונה מדויקת ואמיתית, בלי הגזמה ובלי צמצום.
בני משפחה יכולים ללוות את ההורה לוועדה ולסייע לו, בהתאם לכללים של הוועדה. נוכחות של אדם קרוב מרגיעה לא פעם, במיוחד כשמדובר בזיכרונות קשים שעלולים לעלות במהלך הבדיקה.
זכויות נוספות של ניצולי שואה שכדאי לבדוק
בקשה להגדלת אחוזי נכות היא רק חלק אחד מהתמונה. במהלך בדיקת התיק מתברר לא פעם שיש זכויות נוספות שלא מומשו, או שהמידע אצל הרשות אינו מעודכן. בין הנושאים שכדאי לבחון:
- האם כל הליקויים הרלוונטיים הוכרו, או שיש ליקוי שלא נבחן בכלל
- האם הניצול זכאי להטבות נלוות לתגמול, בתחומי בריאות, סיעוד ועזרה בבית
- האם יש זכאות לסיוע מגופים נוספים שפועלים עבור ניצולי שואה
- מה מצב הזכויות של בן או בת הזוג, בהווה ולעתיד
- האם יש ניצולים במשפחה המורחבת שלא פנו מעולם ולא הוכרו
רבים מהניצולים לא פנו בזמנו, או פנו וקיבלו החלטה שלא בדקו שוב. חקיקה ונהלים השתנו לאורך השנים, ומה שלא התאפשר בעבר עשוי להתאפשר היום. בדיקה מסודרת של כל התיק, ולא רק של שאלה אחת, נותנת תמונה מלאה.
לבני הדור השני יש כאן תפקיד חשוב. ההורים המבוגרים לא תמיד יודעים מה מגיע להם, ולא תמיד יש להם כוח להתמודד עם טפסים ועם בירוקרטיה. ליווי של הילדים, יחד עם ייעוץ משפטי, מקל על כל הצדדים.
אם ההחלטה לא מספקת: אפשרויות ערעור
החלטה של ועדה רפואית אינה בהכרח סוף הדרך. החוק קובע אפשרויות לערער על ההחלטה, בפרקי זמן מוגדרים. חשוב לפעול מהר ולא לפספס מועדים, כי מועד שעבר עלול לסגור את האפשרות.
ערעור נבחן בדרך כלל לפי טענות רפואיות ומשפטיות שמצביעות על כך שההחלטה אינה נכונה. לפעמים הוא נשען על חוות דעת רפואית נוספת, ולפעמים על פגמים בהליך עצמו. לא כל החלטה מצדיקה ערעור, וההערכה של הסיכויים והסיכונים היא חלק מהייעוץ המשפטי.
הכתוב כאן הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל תיק שונה, והזכויות תלויות בנסיבות, במסמכים ובהחלטות קודמות.
שאלות ותשובות
מי רשאי להגיש בקשה להגדלת אחוזי נכות?
הבקשה מוגשת בשם הניצול המוכר, בעצמו או באמצעות מי שהוא מסמיך, כמו בן משפחה או עורך דין. כשהניצול אינו יכול לפעול בעצמו, ייתכן שיידרש מינוי מתאים. כדאי לבדוק מראש מה נדרש במקרה הספציפי.
האם הגשת בקשה להחמרה עלולה להפחית את אחוזי הנכות?
הוועדה בוחנת את המצב הרפואי מחדש, ולכן תיאורטית ההחלטה יכולה להיות גם הפחתה. זו אחת הסיבות לבדוק את התיק היטב לפני ההגשה. הערכה מקצועית עוזרת להבין אם הזמן מתאים.
כמה זמן לוקח התהליך?
משך הטיפול משתנה לפי עומס, סוג הבקשה והצורך בבדיקות. בחלק מהמקרים ההחלטה מתקבלת בתוך חודשים ספורים, ובחלק זה לוקח יותר. תיק מסודר ומלא מלכתחילה מקצר בדרך כלל את הזמן.
האם בני המשפחה יכולים לטפל בבקשה בשם ההורה?
בני משפחה יכולים לסייע באיסוף מסמכים ובליווי, ובהרשאה מתאימה גם לפעול מול הרשות. כשמדובר בהליך מורכב או בערעור, רבים בוחרים בליווי של עורך דין שמכיר את התחום.
אם אתם או ההורים שלכם מוכרים כנכי רדיפות נאצים ומצבם הרפואי השתנה, אפשר לפנות למשרד של עו"ד איריס אונגר, שמלווה ניצולי שואה ובני משפחותיהם ברמת השרון, הוד השרון וכפר סבא, ולבדוק אם יש מקום להגיש בקשה להגדלת אחוזי נכות.
תגובות אחרונות